כהן נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה וכן מהפקדת ערבון בגדר הליך בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים מיום 26.3.2012 (ת"ק 27249-09-11 כב' השופט א' טננבוים). המבקש, חייל המשרת בשירות חובה. לטענתו משתכר כ – 470 ₪, אין בבעלותו נכסים, כלי רכב, פקדונות או חסכונות. כמו כן וכעולה מתצהירו, אינו מצוי ביתרת חובה ואף אין לו כל הכנסה או רכוש ממנו ניתן לשלם את האגרה או להפקיד את הפיקדון הדרוש.

 לעניין פטור פטור מתשלום מאגרה – הבקשה אינה עומדת בתנאי הפטור מאגרת בית המשפט לפי תקנה 14(א) לתקנות בית המשפט (אגרות) תשס"ז-2007, שכן על המבקש, חייל בשירות סדיר הסמוך על שולחן הוריו, לא פירט בתצהיר את רכושם ויכולתם לעזור לו בתשלום האגרה ואף לא פרס לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי כנדרש בתקנה שם (וראה לשם דוגמא: רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן, 21.09.2010; בש"א 128/89 (ע"א 229/89) מצא נ' מצא, 29.5.89; בש"א 494/95 (ע"א 493/95) שמעוני נ' שמעוני, 23.3.95). האגרה תשולם, אפוא, תוך 7 ימים, שאם לא כן ההליך יימחק ללא התראה נוספת.  

לעניין הפקדת ערבון - בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות ), מיום 1.4.2012, לפיה, נדרשה להפקיד ערבון בסכום של 3,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.  

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה לפטור מחובת ערבון, מבלי להידרש לתשובת המשיב. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנעתי, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעור הערבון, להפחיתו ולהעמידו על סך של 2,000 ₪, בלבד.  

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור. זאת ועוד, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון.  

במקרה דנן, המבקש לא התייחס לעניין ניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו ולא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוסה, הגם שאין חולק כי מצבו הכלכלי אינו בין המשופרים. בנוסף, עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא מעלה כי סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, כי יש להעמיד את הערבון בסכום מתון של 2,000 ₪ בלבד.  

הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ב, 01 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: